מחיקת רישום פלילי/ משטרתי ובקשת חנינה


מחיקת רישום פלילי/ משטרתי ובקשת חנינה

רישום פלילי ורישום משטרתי

מהו רישום פלילי, רישום משטרתי, מתי צריך לפנות למטה הארצי, מתי להגיש בקשת חנינה או האם בכלל צריך לערער על עילת הסגירה?

מחיקת רישום פלילי, מחיקת רישום משטרתי

בואו נעשה קצת סדר:

לאנשים נורמטיביים רבים בישראל יש רישום פלילי או משטרתי כזה או אחר, אשר מונע מהם להתקבל למקומות עבודה, פוגע בשמם הטוב וביחס החברה אליהם. למשל: אדם המחזיק ברישום פלילי לא יוכל לעסוק במקצועות שונים כגון: עריכת דין, רפואה, לשמש כסוכן ביטוח, כחוקר פרטי, להוציא רישיון נהיגה לתחבורה ציבורית, להיות עובד מדינה, וכדומה. 

בקרב הציבור יש בלבול רב בין המונחים השונים, הדין השונה בין רישום משטרתי לפלילי, וכיתה למחוק, לשנות או לבטל את הרישומים הקיימים לחובתם. במאמר זה אנסה לעשות קצת סדר בבלגן. לכל אדם מגיע הזדמנות שנייה, וכדי לממש אותה יש לדעת ולהבחין בין רישום אחד למשנהו. בהמשך נעמוד על תקופות ההתיישנות והמחיקה לכל רישום, כיצד ניתן לקצר את התקופות או לבטלם לאיזה גורם יש לפנות בכדי לתקן את העוול ולהביא להסרת הכתם במהירות האפשרית, אז בואו נתחיל. 

המידע הפלילי בישראל, מנוהל ומוסדר באמצעות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א -1981. למעשה,  החוק קובע ומסדיר את אופן רשימת המרשם ואת הכללים לגבי תקופות התיישנות והמחיקה החלות על סוגי המרשם השונים.

בנוסף, החוק קובע איזה גורמים יהיו רשאים לקבל מידע פלילי אודות אדם מסוים, וכמה זמן לאחר שהסתיימו ההליכים נגדו המידע הזה יהיה נגיש. כך למשל, רישום פלילי לאחר הרשעה יהיה גלוי בפני גורמים רבים יותר כל עוד הוא לא התיישן (בדרך כלל 7 שנים), ולאחר מכן בתקופת המחיקה (עד 10 שנים) הוא גלוי בפני מספר מצומצם יותר של גורמים (סה"כ 17 שנים).

המרשם הפלילי מנוהל על ידי משטרת ישראל, ומתייחס להרשעות והחלטות של בית המשפט. בנוסף, משטרת ישראל מנהלת גם רישומים פנימיים משלה, פרט ל"מרשם הפלילי", המכונה "רישום משטרתי". על השלכותיו של הרישום המשטרתי אדון בהמשך.

רישום משטרתי

רישום משטרתי – משמעו תיק חקירה שנפתח ולאחר מכן נסגר מבלי להעמיד את החשוד לדין, באחת משלוש עילות :

א. העדר אשמה – במקרים בהם אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה בגינה הוא נחשד, ולא ניתן לייחס לו כל "אשמה". תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק מרישומי המשטרה (בפועל הרישום נשאר רק במחשבי המשטרה ולא מועבר הלאה). במקרה זה לא נותר כל רישום משטרתי או פלילי בעברו של אדם.

ב. חוסר עניין לציבור –  כאשר המשטרה מגיעה לקביעה ערכית כי אין תועלת ציבורית בהעמדה לדין. ככלל, מדובר במצבים בהם אכן קיימות ראיות המצביעות כי החשוד ביצע את העבירות המיוחסות לו, אולם האינטרס הציבורי שבאי העמדה לדין גובר בנסיבות העניין. במסגרת עילה זו מובאים שיקולים שונים כגון: חומרת העבירה והנזק החברתי הנגרם ממנה, החשוד ונסיבותיו, עמדתו של קורבן העבירה והאינטרסים של המדינה (אינטרסים מדיניים, חברתיים וביטחוניים). במקרה זה נותר רישום משטרתי אשר מופיע בגיליון הרישום האישי של כל אדם ואדם, תחת תיק סגור, בעילה של חוסר עניין לציבור. למעשה סגירת תיק בעילה זו מעיב על עברו של המחזיק ברישום וחשוב מכך הרישום מעיב על עתידו ומהווה כמכשול במסלול חייו. 

ג. חוסר בראיות מספיקות – כאשר אין למשטרה חומר ראיות אשר סביר שיביא להרשעת אדם בעבירה מסוימת. גם במקרה זה כמו בקודם נותר רישום משטרתי והשלכותיו זהות כפי המצוין בסעיף הקודם.

את הרישום המשטרתי (תיקים שנסגרו במשטרה / תביעות / פרקליטות ולא הגיעו לפתחו של ביהמ"ש) ניתן למחוק / לבטל ב - 2 דרכים:

1. בקשה לשינוי עילת סגירת תיק פלילי 

הסמכות הנתונה להורות על העמדה לדין או להימנע מהעמדה לדין של חשוד, נתונה לתביעות ולפרקליטות. במידה ותיק החקירה נסגר, הוא ייסגר בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר מסדיר את סגירתו של תיק חקירה בהתאם לאחת משלוש העילות אשר ציינתי לעיל.  

הבקשה לשינוי עילת הסגירה תכלול מספר נימוקים, כדלהלן:

ראשית, הגשת הבקשה לשינוי עילת הסגירה תוגש לאותו הגורם אשר סגר את התיק. על מנת לערר על עילת הסגירה, נצטרך להוכיח לאחר צילום התיק וניתוח ראיתי, כי לא היו כל ראיות בתיק אשר הצדיקו את הותרת הרישום ואת עילת הסגירה, או לחלופין כשקיימות ראיות סותרות חזקות, אשר יש בהן כדי לשפוך אור אחר על תיק החקירה. 

בנוסף, חשוב לציין בבקשה כי במידה והבקשה לא תתקבל, תהיה פגיעה חמורה בעתידו המקצועי של המחזיק ברישום, וכדי לתמוך זאת במסמכים המעידים על כך, ובמסמכים המעידים על אופיו הטוב כגון תעודות הוקרה, הצטיינות, הערכה לימודים ועוד. בקשה מסוג זה נשענת על נימוקים משפטיים ותקיפת הראיות אשר נצברו במסגרת החקירה במשטרה, ונתמכת בנסיבות אישיות של המבקש. 

במידה והבקשה תיענה בחיוב - עילת הסגירה תשונה ל"היעדר אשמה פלילית" ובמקרה כזה הרישום יימחק לחלוטין מגיליון המרשם הפלילי. על כן, רצוי להגיש את הבקשה באמצעות עורך דין פלילי מנוסה בתחום אשר זכה להצלחות.

2. בקשה לביטול רישום משטרתי

דרך נוספת במסגרתה ניתן להביא למחיקת הרישום המשטרתי (רישומים בדבר תיקים שנסגרו), היא באמצעות פנייה בבקשה מנומקת בכתב למטה הארצי, המדור למידע פלילי של משטרת ישראל. שם בבקשתנו פחות נתמקד במכלול הראיתי בתיק, ונתמקד בשיקולים של חלוף הזמן שעבר ממועד האירוע, במהות העבירה וחומרתה, בגילו של המחזיק ברישום הפלילי בעת ביצוע העבירה וכמובן בנסיבותיו האישיות (תעודות לימודים, הצטיינות הוקרה, הערכה וכדומה) וכן קיומם או העדרם של רישומים פליליים אחרים ועוד.

את הבקשה לשינוי עילת הסגירה ניתן להגיש גם לאחר זמן רב מיום סגירת התיק הפלילי. באם הבקשה נדחית, על-ידי קצין החקירות ביחידה שסגרה את התיק, ניתן להגיש ערר לפרקליט המחוז וערר נוסף לפרקליט המדינה.

הרישום הפלילי

הרישום הפלילי – מתייחס להרשעות או החלטות אשר ניתנו בבית המשפט.

תקופת התיישבות חלה על הרשעה או החלטה ומתחילה להיספר עם תום ריצוי העונש או עם גמר ההליך הפלילי (לעיתים גם בלא הרשעה) בביהמ"ש, כמפורט בטבלה שלהלן:


העונש שהושת

תקופת ההתיישנות

הערות

בגיר בעת ביצוע העבירה

קטין בעת ביצוע העבירה

עד שנת מאסר בפועל

7 שנים


בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה

עד שלוש שנות מאסר בפועל

7 שנים

5 שנים

בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה

עד חמש שנות מאסר בפועל

10 שנים

7 שנים

בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה

למעלה מחמש שנות מאסר בפועל

כפל התקופה ומקסימום 15 שנה

10 שנים

בנוסף לתקופת המאסר שהוטלה

עונש אחר:
קנס, פסילה, מאסר על תנאי, התחייבות להימנע מביצוע עבירה

7 שנים

3 שנים



מחיקת רישום פלילי 

תקופת המחיקה של הרישום הפלילי מתחילה להיספר עם תום תקופת ההתיישנות, ובמהלכה המידע הפלילי חשוף בפני גורמים מעטים מאשר בתקופת ההתיישנות.  למעשה, בתקופת המחיקה שאורכת עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות, מספר הגופים החשוף לרישום הפלילי הוא מצומצם בהרבה, אך יחד עם זאת, הדבר עדיין מהווה ככתם וכמכשול במקומות מסוימים.

ככלל אצבע , ניתן להגיד כי תקופת ההתיישנות אורכת כ -7 שנים ותקופת המחיקה כ- 10 שנים נוספות מתום תקופת ההתיישנות, קרי – סה"כ 17 שנים של התיישנות ומחיקה שמתחילות להיספר מתום ריצוי העונש שהושת בגזר הדין.

במקרים מסוימים ניתן לחרוג מהתקופות האמורות ותתאפשר מחיקה קצרה מן הרגיל, ואלו הם:

1. רישום בגין עבירה שבוצעה על-ידי קטין שטרם מלאו לו 14 שנה - 5 שנים מיום פסק הדין.
2. רישום בגין עבירה מסוג עוון שעבר קטין בן 14-16 - 3 שנים מיום פסק הדין.
3. במקרה שהוטל רק עונש של פיקוח קצין מבחן - 5 שנים מיום פסק הדין.
4. הליכים שנסתיימו בהימנעות מהרשעה (אי הרשעה) והוטל עונש של שירות למען הציבור, והתחייבות להימנע מביצוע עבירה - 5 שנים מיום פסק הדין.
5. הליך בו ניתן צו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (דרכי טיפול) - 5 שנים מיום פסק הדין.

בשונה ממחיקה או ביטול רישום משטרתי , את הבקשה לקיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה, יש להגיש בדרך של בקשת חנינה לנשיא המדינה. בקשה זו עוברת ראשית בדיקה במחלקת חנינות במשרד המשפטים, לאחר מכן לחתימת שר המשפטים ולבסוף לנשיא המדינה, אשר מתרשם מהמלצות המחלקות הקודמות ומגבש את החלטתו.  כדאי ורצוי להגיש את הבקשה על ידי עורך דין פלילי מנוסה בתחום.  חשוב לדעת כי בקשה אשר נדחתה, ניתן להגישה בשנית לאחר כשישה חודשים, תוך ציון שינוי הנסיבות מהבקשה הקודמת. 

בכדי להגיע לתוצאה מיטבית בהגשת בקשה ובמינימום זמן, עליכם לפנות לעו"ד מנוסה בתחום אשר זכה להצלחות רבות וייעץ לכם על דרך הפעולה הטובה ביותר ויגיש עבורכם בקשה למחיקת הרישום הפלילי לגורם המתאים. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי בעניין זה ואף זכה להצלחות רבות. לכל שאלה, ייעוץ ולהגשת הבקשה הנכונה בעבורכם, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו ללא דיחוי ונסייע בידכם עד להשגת התוצאה הרצויה.


עו"ד שלומי ביזק הינו מומחה למשפט הפלילי ובעליו של משרד עורכי דין מוביל בתחומו, העוסק בייעוץ וייצוג חשודים, נאשמים ונפגעי עבירה במשפט הפלילי תוך מקצועיות, יסודיות ויצירתיות. מיד עם תום עבודתו בפרקליטות תל אביב שימש כסנגור פלילי במשרד ותיק וצבר ניסיון מעשי רב. עורך דין פלילי שלומי ביזק בעל תארים ייחודים במשפט הפלילי מאוניברסיטת בר אילן (LL.M, LL.B). המשרד מתמחה בתיקים קלים וסבוכים כאחד, תיקים בעלי פרופיל ראייתי פורנזי (מדעי) ורפואה משפטית, תיקים נסיבתיים, תיקי פשיעה חמורה ייצוג בערכאות הערעור השונות ועוד. 

המלצות:

b144 | Google | facebook zap | lawgiude   

המשרד מספק את שירותיו 24 שעות ביממה ובכל רחבי הארץ. למענה מידי, מקצועי ודיסקרטי צרו קשר עכשיו! טל: 050-7719770 | השאירו פרטים